קווין סיסטרום (37) ומייק קריגר, היו סטודנטים עם רעיון מבריק. הם הצליחו לפתח פיצ'ר שמזהה מיקום הרבה לפני שהדבר היה נפוץ כמו היום. לכן הם הקימו רשת חברתית שמתבססת על שליחת תמונות עם זיהוי המקום בו צולמה התמונה. הם אפילו הצליחו להדביק ברעיון כמה משקיעים ולגייס חצי מיליון דולר וקראו לאפליקציה שלהם - ברבן.
אבל למרות שהם השקיעו זמן וכסף האפליקציה שיצרו לא התרוממה וריח חזק של כישלון עמד באוויר. למרות לחץ משפחתי לעבור לעבוד בחברות גדולות ולהרוויח סכומים ניכרים הם בחרו לחשוב על כיוונים אחרים – הם חיפשו כיוון חדש ושונה לטכנולוגיה שלהם. הסיפור שלהם מתאר במדויק את המונח גמישות מחשבתית – היכולת להתנתק מתפיסות, רעיונות ותוכניות ולשנות כיוון בזמן אמת כאשר המציאות דורשת זאת.
אשתו של קווין לא הסכימה להשתמש באפליקציה. במקום לכעוס או להרגיש נבדק קווין החליט לבדוק למה ואחרי כמה שיחות הרעיונות זרמו והם הוסיפו פילטרים ושינו את הכיוון כולו ואפילו את השם. עכשיו האפליקציה נקראת אינסטגרם ויכול להיות ששמעתם עליה.
שנתיים לאחר השינוי של החשיבה המקורית נמכרה האפליקציה תמורת מיליארד דולר לפייסבוק. הסיפור הזה הוא ממש לא נדיר, בעולם שבו קצב השינוי הולך וגובר היכולת לזהות שינויים וזמן אמת ולהגיב מהר היא בסיס כמעט בכל סיפורי ההצלחה העסקיים שאני קורא.
יש בעיני בסיפור הזה או בכל כך הרבה סיפורים דומים גם לקח בשבילנו. שאלו את עצמכם עד כמה אתם מרשים לעצמכם להיות גמישים מחשבתית בדברים הכי בסיסיים – אפילו באיך נראית החופשה המשפחתית, באיך מאורגן הבית שלכם או באיך אתם משקיעים וחוסכים. כמי שמנסה לשכנע מערכות גדולות להשתנות (ארגונים עסקיים, בתי הספר והאקדמיה) – אני יודע כמה זה יכול להיות קשה לוותר על הדברים שעליהם גדלנו או על תפיסות שאימצנו, אבל במציאות הסוערת שבה אנו חיים מי שלא יגלה גמישות מחשבתית יישאר מהר מאוד עם ברבן במקום אם אינסטגרם.
עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.
Comments