אנשי המחר, לא מזמן שמעתי זוג רב בצעקות נוראיות. בשלב מסוים במריבה, צרחה האישה על הגבר: "יא חתיכת אפס, למה התחתנתי איתך?" והמריבה המשיכה בניסוחים וטונים כגון זה.
מאחר ואני, במקרה, מכיר את הגבר הנידון די טוב, והאמת שהוא די אחלה, ולא אפס כלל, ניסיתי לחשוב למה היא הגיעה לכזו רמת כעס ואמוציה, איך היא הגיעה למצב שהיא צעקה על בעלה ואב ילדיה את המילים הללו?
אחת הסיבות שעלו לי בראש היא מעניינת – כי היא חושבת שזה ממש חשוב!
אני לא יודע על מה הם התווכחו, אבל אני מניח שזה ממש חשוב לה, ושהיא חושבת לעצמה שאם הוא רק יבין, אם הוא סוף סוף יקשיב לה וישנה את ההתנהגות שלו בנושא הכל יהיה יותר טוב.
היא טועה!
אחד הדברים שכדאי לזכור כשרבים זה שזה לא כל כך חשוב. נדיר מאד שאנשים משנים אופי והרגלי התנהגות בגלל מריבה, לא סביר שזה יקרה דווקא במריבה הזו שלנו.
אם לבת זוגי יש הרגלים שאני פחות אוהב, לא קל יהיה לשנות אותם. זה מצריך תהליך, ומאמץ ורצון אמיתיים מהצד שלה לאורך זמן רב, וזה עוד בהנחה שהיא בכלל רוצה לשנות אותם. אם היא לא רוצה, זה באמת חסר סיכוי. שום מריבה לא תפתור את זה. מה שמריבה מהסוג הזה באמת תשיג זה עוד פגיעה ביחסים שלהם ובאמון ההדדי ביניהם.
אנשי המחר, איך אתם רבים? איך אתם דואגים לזה שהמריבות יהיו מכבדות ואולי אפילו אפקטיביות?
Kommentare